בחודשים פברואר עד אפריל
- בצפון הארץ ובחלקים גדולים ממרכז הארץ: גשום מהרגיל
- בדרום הארץ: בגבולות הנורמה
מתחילת עונת הגשם
- בצפון הארץ ובמרכזה עד קו אשקלון-ירושלים: גשום מהרגיל ובחלק מהאזורים אף גשום מאוד
- מדרום לקו אשקלון-ירושלים: בגבולות הנורמה
במפת מדד המשקעים הסטנדרטי ("מדד הבצורת")* של התקופה פברואר-אפריל, SPI_FMA19, ניתן לראות שבצפון הארץ, בשומרון ובשרון היה גשום מהרגיל. האזור שמהגליל המרכזי ומזרחה עד מרכז רמת הגולן אף מוגדר כגשום מאוד. יודגש כי באזורים אלה המפה אינה מושפעת מחודש דומיננטי עיקרי. בגליל ובגולן היה גשום הרבה מעל לתחום הנורמה בכל אחד מבין שלושת החודשים הממופים וזאת כהמשך לסטייה חיובית דומה מהנורמה גם בחודשים דצמבר וינואר.
אזור נוסף שמוגדר כגשום הוא ממישור החוף הדרומי דרך השפלה (מודיעין-בית שמש) עד ירושלים ומזרחה. השטח שבין האזורים הגשומים (שכולל את מישור החוף המרכזי, דרום השומרון ודרום עמק הירדן) הוא בגבולות הנורמה.
החלקים הדרומיים יותר של הארץ היו פחות גשומים, כך שהאזור שמקו אשקלון-גוש עציון ודרומה הוא בגבולות הנורמה.
מפת מדד המשקעים מתחילת העונה, הכוללת את התקופה אוקטובר-אפריל, SPI_ONDJFMA19, דומה מאוד למפה שהיתה בסוף מרץ. בצפון הארץ ובמרכזה, עד קו אשקלון-ירושלים, כל האזורים גשומים מהרגיל וחלקים מהגליל, הגולן, השומרון והשפלה מוגדרים כגשומים מאוד. בצפון הארץ ישנם אף כמה מוקדים קטנים שהם גשומים באופן קיצוני.
לעומת זאת דרום הרי יהודה, דרום השפלה וחלקים ממרכז הנגב ומזרח הנגב נותרו בגבולות הנורמה. אזורי צפון הנגב ומערב הנגב הם בגבולות הנורמה עם נטייה מטה וישנם שטחים מצומצמים באזור חבל הבשור שהם יבשים מהרגיל.
* מדד המשקעים הסטנדרטי (SPI – standard precipitation index) יכול לשמש גם לבדיקת הגירעון במשקעים אך גם לבדיקת העודף בהם. כאשר הוא מתייחס לגירעון מקובל לראות בו "מדד בצורת". בעונה הנוכחית, שבה יש עודף משמעותי במשקעים, נכון יותר להשתמש במינוח הרשמי: "מדד המשקעים הסטנדרטי".
