התופעות האטמוספריות אינן דו-מימדיות ומוגבלות לקרקע. האטמוספירה היא שכבה בעובי של עשרות ק"מ. לא ניתן להבין את המתרחש בה ללא מדידה עם הגובה. מדידות קרקעיות דומות לנסיון להעריך את מחלתו של אדם אך ורק ע"י התבוננות בו או על ידי הנחת יד על המצח. כמו שהרפואה המודרנית זקוקה לבדיקות הדם, לבדיקות הרנטגן וכ"ו – על מנת להבין מה קורה בתוך הגוף - כך המטאורולוגיה זקוקה למדידות הרום – על מנת להבין מה קורה בתוך האטמוספירה.

נתוני הרום קריטיים על מנת להבין את תהליכי העננות: האם מתקיימים תנאים להתפתחות ענני גשם? סופות רעמים? האם מתקיימים תנאים להתפתחות עננות נמוכה וערפילים?

נתוני הרום חשובים במיוחד לתעופה. המטוסים כידוע אינם טסים בגובה הקרקע והתנאים בהם ייתקלו ניתנים לזיהוי על ידי הפרחת בלוני הרום. נתוני הרום משמשים לבניית מפות הרוח והטמפרטורה לגבהי הטיסה, נתונים המשמשים את חברות התעופה לחישוב צריכת הדלק ותכנון מסלול הטיסה, ולמיפוי האיזורים והגבהים בהם שורר מזג האוויר מסוכן לטיסה.

נתוני הטמפרטורה עם הגובה חיוניים לזיהוי רום הקפאון ואיתור השכבות בהן תתכן סכנת התקרחות על המטוס: שכבות בהן טמפרטורת האוויר נמוכה מאפס מעלות אך טיפות המים לא קופאות אלא נשארות נוזליות ומקוררות ביתר. טיפות שכאלו עלולות לקפוא על המטוס בעת הפגיעה בו.

נתוני הרוח בגובה חשובים לזיהוי רוחות חזקות המשפיעות על התעופה – זרם סילון ברום הגבוה, גזירת רוח ברום הנמוך. זרם הסילון ברום הגבוה הוא רצועת רוחות חזקות מאוד אשר יש להכיר את מיקומה ועוצמתה: היא יכולה להשפיע בצורה חריפה על זמני הטיסה (טיסה עם זרם הסילון קצרה יותר מטיסה כנגדו וניתן לצמצם את השפעתו על ידי שינוי גובה הטיסה) ובחלקה התחתון היא מלווה בערבול חריף (אלו "כיסי האוויר" המורגשים לעיתים בטיסה).

מדידות הרום המפורטות מבוצעות ע"י הפרחת מארז חיישנים המחובר לבלון ומשדר באופן אלחוטי לקרקע – רדיוסונדה.

הבלון מנופח כיום באמצעות הליום, הולך וגדל ככל שהוא מגיע לגובה רב יותר, שם הלחץ הולך ויורד, עד שהוא מתפוצץ בגובה של 20-30 ק"מ (מארז החיישנים צונח לקרקע במתינות באמצעות מצנח). הן בעלייתה והן בירידתה, הרדיוסונדה מבצעת מדידות של לחץ, טמפרטורה ולחות במפלסי האטמוספירה השונים. מיקומו של הבלון נקבע באמצעות מערכת מיקום גלובלית GPS ועל פי סחיפת הבלון המערכת מחשבת את כיוון ואת עוצמת הרוח בגבהים השונים.

על מנת לבנות תמונה עולמית תלת מימדים של האטמוספירה, השירותים המטאורולוגים בכל רחבי העולם מפריחים את הרדיוסונדות בו-זמנית בשעות קבועות. בבית-דגן מבוצעות ההפרחות בשעות המטאורולוגיות הראשיות שהוגדרו ע"י ארגון המטאורולוגיה העולמי - בשעות 00:00 ו 12:00 על פי שעון UTC.

בנוסף להפרחה של הרדיוסונדה, מופרח בבית-דגן פעמיים ביום, בשעות 06:00 ו – 18:00 על פי שעון UTC, בלון פיילוט. זהו בלון המשוגר ללא מארז חיישנים וללא GPS. המעקב אחר הפיילוט מתבצע באמצעות  תיאודוליט, ולאחר שמחושב המיקום של הבלון, ניתן לחשב את מהירות ואת עוצמת הרוח. היות והמעקב אחר הפיילוט תלוי ביכולת הצופה לראות את הבלון, מדידת הרוח באמצעות בלון הפיילוט מוגבלת בד"כ לק"מ בודדים.

בעמוד זה ניתן לצפות בנתוני הפרחות הרדיוסונדה - הגובה, הלחץ, הטמפרטורה, הטמפרטורה הלחה והרוח – הן באמצעות טבלה והן באמצעות דיאגרמה תרמודינמית הנקראת "טפיגרמה".

הטפיגרמה מאפשרת לזהות את מצב היציבות של האטמוספירה בשכבות השונות, ואת הסיכוי להתפתחות ערפל או עננות קונבקטיבית. היא מציגה את הטמפרטורה (מימין, נקודות המחוברות בקו רציף) ואת טמפרטורת הטל (משמאל, נקודות המחוברות בקו מקווקו), וכל זאת על גבי טופס בו משורטטים קווים שווי טמפרטורה (קווים אנכיים), קווים שווי טמפרטורה פוטנציאלית  (קווים אופקיים), וקווים שווי לחץ (קווים אלכסוניים, מעוקלים).
בנוסף על נתוני הרדיוסונדה העדכניים, משורטטים על גבי הטפיגרמה הנתונים מההפרחה שהתרחשה 24 שעות קודם לכן (במידה והתרחשה). את ההפרשים בין שתי ההפרחות צובעים כדי להדגיש את השינוי שהתרחש באטמוספירה. התחממות של שכבה תצבע באדום והתקררותה תצבע בכחול. בנוסף, התייבשות של שכבה תצבע בצהוב בעוד שעליה בלחות תצבע בירוק.